חלוצת המחקר בהתחדשות עירונית ובשיקום שכונות בישראל.
מידע כללי
נעמי כרמון נולדה בשנת 1940 בחיפה. היא פרופסור אמריטה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ובהכשרתה סוציולוגית ומתכננת ערים ואזורים. לאורך הקריירה שילבה מחקר, הוראה וייעוץ, כיהנה כנשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, עמדה בראש המרכז לחקר העיר והאזור והחזיקה בקתדרה לתכנון ערים ואזורים בטכניון. היא פרסמה ספרים ויותר ממאתיים מאמרים, פרקים ודו"חות מחקר.
כרמון נחשבת לחלוצה בשילוב ההיבטים החברתיים והסוציולוגיים בתכנון העירוני בישראל. תחומי המחקר שלה כוללים סוגיות חברתיות בתכנון, מדיניות דיור, איכות חיים של מיעוטים ומהגרים, חוסן עירוני, וגם תכנון רגיש למים.
תרומתה של פרופ' נעמי כרמון
כרמון ניהלה שני מחקרי הערכה מקיפים ורב-תחומיים של פרויקט שיקום השכונות בישראל, האחד מבוסס על עשרה חקרי מקרה והשני על ניתוחים סטטיסטיים של עשרות שכונות. הממצאים שפרסמה הפכו את הניסוי הישראלי בשיקום שכונות, שצירף תוכניות חברתיות ופיזיות יחד, למודל שזכה לתשומת לב ולחיקוי גם במדינות אחרות. מתוך תובנותיה פיתחה מודל יישומי להתחדשות מלאי הדיור הוותיק, המוכר בארץ כ"אסטרטגיה אורגנית" להתחדשות עירונית.
תרומה מרכזית נוספת של כרמון היא המסגרת התאורטית שבה אפיינה דורות היסטוריים שונים במדיניות ההתחדשות העירונית במאה העשרים, חלוקה שהפכה מקובלת בקרב חוקרים ומתכננים בישראל ומשמשת בסיס לדיון בתהליכי פינוי בינוי ובהתחדשות בערים. עבודתה מזכירה כי הצלחה של התחדשות עירונית נמדדת קודם כל בשיפור איכות החיים של הדיירים הקיימים, ולא רק בתוספת יחידות דיור, והיא מהווה אבן יסוד בלימוד ובמחקר של התחום בארץ.